רד"ק על תהילים נ״ז

1 למנצח. כבר כתבנו בתחילת הספר כי לא נודע אצלינו היום המלות אשר בראשי המזמורים והחילוק אשר ביניהם וענין המזמורים האלה בענין דוד עם שאול, ואיפשר שהיה לענין זה תחילת' אל תשחת שלא ישחיתהו ביד שאול וזה המזמור אמר דוד בעוד שהיה הוא ואנשיו בירכתי המערה ובא שאול להסך את רגליו:

2 חנני. הכפל לחזק כדרך הצועק שכופל דבריו:

3 חסיה. היו"ד תמורת הה"א למ"ד הפעל ובא במשקל ההפסק להקל קריאת היו"ד:

4 עד יעבור הוות. עד יעבור דבר ההוות ששאול חושב עלי כלומר מצרתי אין לי מחסה וסתר בלתך:

5 הוות. שבר וענין רע:

6 אקרא. אף על פי שהמלך רודפי אקרא לאלהים שהוא עליון על הכל והוא יצילני מידו והוא גומר כלומר משלים חסדו עלי כלומר כמה פעמים עשה עמי חסד ועתה ישלים עלי החסד בדבר המלוכה:

7 ישלח. אע"פ שהם רבים ואני יחיד כנגדם ישלח מלאכיו משמים ויושיעני:

8 חרף שאפי. כי שאול אילו לא היה מבזה דבר ה' לא היה רודף אחריו כי כבר ידע כי על פי ה' משחו שמואל הנביא למלך:

9 ישלח אלהים חסדו ואמתו. חסד שעשה עמי מתחילה כאשר בחרני למלך ועתה הוא עושה עמי אמת בהציל אותי מיד שאול:

10 נפשי בתוך לבאים ישראל הרודפים אחריו, ואמר בתוך אע"פ שהיה בורח הרי הוא כאלו היה בתוכם כי לא היה יכול להתרחק מארץ ישראל הולך ושב ומסתתר:

11 אשכבה להטים. בתוך להטים ובתוך שזכר עומד במקום שנים, והטעם להטים כאילו ישרפוני בהבל פיהם שידברו לשאול רע עלי, וזהו שאמר חנית וחצים ולשונם חרב חדה, וזכר שינים ולשון שקצת האותיות נחתכות בהן:

12 רומה. להושיענו מידם והראה על כל הארץ כבודך וידעו הכל כי לה הישוע' ולא יתכן מבלעדיו להציל:

13 רומה. ע"ד משל כאלו עד עתה לא היית רם ולא יכולת להצילני מידם:

14 רשת. כמו שאמר שאול לזיפים וראו מקומו אשר תהיה רגלו שם:

15 כפף נפשי. כפף והכניע נפשי:

16 שיחה. בחירק וענינו כמו שוחה עמוקה בשורק:

17 נפלו בתוכה. יפלו בתוכה, וכן דרך הלשון לדבר עבר במקום עתיד ברוב דברי הנבואות:

18 נכון לבי. הכפל לחזק ומלת אלהים קריאה אמר אף ע"פ שאני נרדף, תמיד נכון לבי בקרבי ובטוח בך שתושיעני מידם ושאשירה ואזמרה לך על הצלתי:

19 עורה. כשתושיעני אשיר לך בפה ובכלי ואומר לנפש שהוא הכבוד עורה לחבר דברי שיר ותודה וכן אומר לנבל וכינור בעת אעירה שחר, או פירושו בעת שאני אעיר את עצמי בשחר להודות את שמך בהם אומר להם עורו:

20 אודך. ואז אודך בעמים, וכפל ענין במלות שונות כמנהג:

21 בעמים ולאומים. משפחות ישראל:

22 כי. אודה לך כי חסדך שעשית עמי ואמתך גדול עד שמים וכבר פירשתי חסד ואמת:

23 רומה הפסוק פעם אחרת לחזק התחינה והבקשה: